<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' שבת</h1>
<h2>דף ק.</h2>
והיכא דקבע סעודתיה מקמי תשע שעות וקדיש ליה יומא ועדן יתיב בסעודתא פריס מפה עילוי פתורא ומקדיש ואף על גב דלא בריך ברכת המזון, ולבתר דמקדיש שארי המוציא וגמר סעודתיה ומברך ברכת המזון. וכהיכי דמפסיקין לקידושי הם הכי מפסיקין להבדלה דא' רב תחליפא בר אבימי א' שמואל כשם שמפסיקין לקידוש כך מפסיקין להבדלה ואמרינן למאי לאו לעקירת שלחן לא למפה. ובדוכתא דמקדיש איניש התם מתבעי ליה למכרך ריפתא דקימא לן אין קידוש אלא במקום סעודה, דכת' וקראת לשבת ענג במקום שקראת שבת שם להוי עונג.
<h2>דף קא.</h2>
והיכא דקדיש ליה באושפיזיה ואתרמו ליה אינשי בדוכתא אחריתי דלא גמירי לקדושי אזיל מקדש, דא' רב אשי כי הוינן בירב כהנא הוה מקדש לן בשבתא וכד הוה אתו ארישיה מדברא הוה הדר מקדש להו, א' להוציא אחרין ידי חובתן שפיר דאמי. ונשים ועבדים חייבין בקידוש היום דא' רב אדא בר אהבה [ברכות כ' ע"ב] נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה, שנא' זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה וכל שאינו בשמירה אינו בזכירה ונשים ועבדים הואיל ואיתנין בשמירה דשבתא איתנין בזכירה.
<h2>דף קא:</h2>
קימא לן שינוי יין אינו צריך לברך אבל מברך הטוב והמטיב שינוי מקום צריך לברך.
<h2>דף קג.</h2>
כד מקלע יומא טבא באפוקי שבתא מאן דלית ליה חמרא, ברישא א' המוציא לחם מן הארץ והדר אשר קדשנו והדר בורא מאורי האש [וזמן], והמבדיל (וזמן) לא לימא דכד תקינו רבנן הבדלה על חמרא דתקינו, ובורא מאורי האש א' לה כד חזי נורא.
<h2>דף קו.</h2>
והיכא דאיכא דוכתא דלא שכיח ביה חמרא ואיכא בתוך התחום דוכתא דשכיח ביה חמרא וביממא דשבתא הוא דיכיל למיזל ובליליא לא יכיל למיזל אזיל מיממא ומבדיל. וכן נמי מאן דיתב בהדי פניא דשבתא וקא שאתי חמרא וידע דלאורתא לית ליה אבדלתא מבדיל כדבעי למקם ואף על גב דאיכא עידנא טובא ואסיר ליה ליעבד עיבידתיה, לאורתא כד חזי נורא מברך בורא מאורי האש דא' רב תחליפא בר אבימי א' שמואל מתפלל אדם שלמוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס. והיכא דנפקא לה שבתא וצריך למעבד מלאכה מיקמי צלויי מעריב מתבעי ליה לברוכי המבדיל בין קודש לחול והדר מעבד עיבידתיה והוא דא' ביה אזכרת השם ומלכות, דא' ליה רב אחא לרב אשי במערבא אמרינן המבדיל בין קודש לחול ועבדינן עיבידתא, והני מילי מקמי צלויי אבל לבתר צלויי כיון דאבדיל ליה בצלותא לא צריך לברוכי מיקמי מלאכה.
[זכור] את יום השבת לקדשו זוכריהו על היין בכניסתו מיכן סמכו חכמ' על קידוש היום מן התור[ה], ואין לי אלא שבת חג המצות מנין תל' לומ' למען תזכר את יום צאתך מארץ מצ', חג השבועות מנין תל' לומ' וזכ[רת כי] עבד היית בא' מצ', חג הסכות מנין תלמ' לומ' וזכרת כי עבד היית ויפדך יי אליך משם, ומנא לך דחג הסכ' קאים מדעילויה ד[קרא הענק] תעניק לו מצאנך ומג' ומיק' וכת' בתריה חג הסכות תעשה לך שבעת ימים, אף על גב דמדכר בקידושה צריך לאדכורי בצלותא ובברכת המזון מאי טע' כת' זכור וזכרת תרין קראי כתיבי ואתו מועדות יליפו משבת מה שבת [בתפילה] ועל הכוס אף יום טוב בתפילה ועל הכוס. והיכא דלית [ליה חמרא] ואית ליה קטופי דעינבי עצר להו ומקדש עילויה, דאמ' ר' יהושע בן לוי שוחט אדם אשכל שלענבים ואו' עליו קידוש היום ומקדש עליו לשבת הואיל וגבי נזיר קרויי יין דכת' מכל אשר יע' מג' היין.
<h2>דף קז.</h2>
והיכא דיהבו לה כסא דחמרא לקדושי וקדיש ואישתלי ולא טעם מידי [מינ]יה ושקלוה אחריני ושתיוה מיתין ליה כסא אחרינא ומברך בורא פרי הגפן ושותה, דאמ' מר המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא. והיכא נמי דאיתניס ולא קדיש באורתא אחמרא מקדיש לצפרא אפילו כולי יומא, דאמ' רבא הלכתא מי שלא קידש בערב שבת מקדיש והולך כל היום כולו, ומי שלא היבדיל במוצאי השבת מבדיל והולך כל היום כולו והני מילי הא דלא טעים מידי, והלכתא טעם מקדש טעם אינו מבדיל. והיכא דפשיטא ליה מילתא דילבי שמשי דשבתא לא מתרמי ליה חמרא לקדושי עילויה ואיתרמי ליה במינחא דמעלי שבתא, אינמי היכא דיתיב וקא שתי חמרא אפניא דמעלי שבתא וידע [דלאור]תא לא מתרמי ליה חמרא, מקדש מבעוד יום ואומר ויכולו ואף על גב דאיכא עידנא טובא ולאורתא כד אתו לביתא מקדש אריפתא כדי להוציא בניו ובני ביתו.
